
יפנית, או ניהונגו, כפי שהמקומיים קוראים לה, היא השפה הרשמית של יפן ומדוברת כיום על ידי 130 מיליון איש.
בשפה היפנית יש 4 מערכות כתב:
-
היראגנה (hiragana) - האותיות ה"יפניות", המערכת הראשונה שילדים ביפן לומדים כאשר הם מתחילים לקרוא.
-
קטאקאנה (katakana) - בשימוש בעיקר למילים "מערביות".
-
קאנג'י (kanji) - אותיות סיניות
-
רומאג'י (romaji) - בא מהמילה רומי, אותיות רומיות (כמו אנגלית).
בשיערוים אלה נעזר ברומאג'י על מנת שיהיה לנו יותר קל לקרוא ולהבין את ההברות היפניות.
לדוגמה, המילה אריגטו, שמשמעותה תודה ביפנית, תכתב ברומאג'י כך: arigatou.
עוד משהו שחשוב לדעת לפני שמתחילים בלימוד האותיות הוא הגייה ביפנית.
ביפנית, בניגוד להרבה שפות אסייתיות, יש בסך הכל 5 הברות:
אַ (a), אִ (i), אוּ (u), אֶ (e), אוֹ (o).
צלילים עם עיצור:
קָ (ka), קִ (ki), קוּ (ku), קֶ (ke), קוֹ (ko)
מה אם נרצה במקום צליל עם ק' שיהיה לנו צליל עם פ' לדוגמא?
זה יהיה:
פַּ (pa), פִּ (pi), פּוּ (pu), פֶּ (pe), פּוֹ (po)
ה-ר' היפנית:
ביפנית אין את האותיות ר' או ל'. יש אות שהצליל שלה הוא משהו בניהן. כאשר כותבים ברומאג'י, האות תכתב כ-r, אבל זה לא באמת נאמר כמו ר', אלא כאות ביניים בין ר' ל-ל'.
עוד כמה דברים שחשבו לדעת לפני שיוצאים לדרך:
-
השיעורים פה מתבססים אחד על השני, זאת אומרת שצריך ללמוד אותם לפי הסדר. אי אפשר לקפוץ משיעור 1 לשיעור 5 לדוגמא.
-
השיעורים היחידים אותם ניתן ללמוד ללא קשר למספר השיעור בו אתם נמצאים הם שיעורי ההיראגנה והקאטאקנה, למרות שאין צורך ללמוד אותם לפני. במהלך השיעורים יהיה כתוב מתי ללמוד את האותיות, באיזה סדר ובאיזה קצב.
-
בחלק מהשיעורים יהיה "בוחן פתע", זה יהיה מבחן קצר שיבדוק אם הבנתם את החומר של אותו שיעור. מכיוון שהחומרים בשיעורים אלה מתבססים אחד על השני, חוסר בהבנה של שיעור מסוים יפגע גם בהבנה של השיעור אחריו. בחנים אלה יבדקו את הבנתכם על החומר והאם אתם יכולים לעבור לשיעור הבא. בדרך כלל תהיה שאלה כמו איך אומרים (משהו) ביפנית, וכשתסמנו את שאלה עם העכבר, יופיע הפתרון. לא להציץ! תנסו לפתור לבד וכך תוכלו לבדוק אם לעבור לשיעור הבא או שעדיף לעבור שוב על החומר ולחדד דברים.
-
בכל שיעור בהם תלמדו מילים, וקורה ששוכחים מילה מסוימת. אין צורך לחפש את המילה בכל הדפים של השיעורים. יש עמוד שנקרא אוצר מילים, שם יהיו כל המילים שנלמדו בשיעורים מסודרים על פי סדר האלף-בית העברי.
-
יש שני עמודים שנקראים היראגנה וקטאקנה, ושם יהיו שיעורים ותרגולים נוספים ללימוד האותיות או למקרה ושכחתם איך כותבים או קוראים אותן.
-
יהיו כמה אייקונים שילוו אותנו באתר:
- משחקי כרטיסיות



_ עמוד בנושא
תרבות יפן



- צרו קשר



_ מעבר מהשיעור לעמוד ההיראגנה



- חזרה לדף הבית



בונוס:
היפנים נוהגים להוסיף סיומות לשמות על מנת להראות כבוד לבן אדם אליו הם פונים.
-
סאן (san) - הסיומת הכי נפוצה ביפן. כמו להגיד למישהו אדון או גברת. נחשב לביטוי לא פורמלי, מאוד יומיומי. אפשר להשתמש בו לאנשים השווים לך בגילך או במעמדך.
-
קון (kun) - זה כינוי חיבה שמוסיפים לבנים (בדרך כלל ילדים קטנים).
-
צ'אן (chan) - כינוי חיבה שמוסיפים לבנות (ילדות קטנות בדרך כלל) או לחברות קרובות.
-
סאמה (sama) - הגרסא הפורמלית ל-san. מתווסף לשם של מישהו מבוגר ממך או מכובד ממך.
-
סנסיי (sensei) - הכוונה למישהו שמלמד אותך או מאמן אותך, או אדם בעל תארים כמו דוקטור למשל.
בואו נמשיך לשיעורים!