top of page

ימות השבוע, חודשים ושנים

שימו לב! לפני שמתחילים את השיעור הבא יש ללמוד את קבוצת ה-ma בעמוד ההיראגנה הבסיסית, ואחר כך גם ללמוד את עמוד ה-sokuon & chouon.

לעמוד ההיראגנה

שיעור זה הוא ארוך ומלא אוצר מילים חדש, לכן מומלץ לחלק אותו לחצי או לארבע, וללמוד אותו על פני כמה שיעורים וללא ללמוד הכל ביחד.

אוצר מילים:

  • מתי - いつ

  • חודש - がつ

  • איזה חודש - nがつ

  • איזה יום בחודש - nいち

  • היום - kyo

  • מחר - あした

  • אתמול - きのう

נתחיל את השיעור היום בחודשים. בניגוד לעברית ואנגלית, שלכל חודש יש שם, ביפנית זה הרבה יותר פשוט. החודשים ממוספרים בלי שם.

לדוגמה, לינואר יקראו חודש ראשון, לפברואר חודש שני וכך הלאה...

המילה חודש ביפנית היא がつ.

ינואר - いちがつ
פברואר - にがつ
מרץ - さnがつ
אפריל - しがつ
מאי - ごがつ

יוני - roくがつ
יולי - しちがつ
אוגוסט - はちがつ
ספטמבר - くがつ
אוקטובר - jyuうがつ
נובמבר - jyuういちがつ
דצמבר - jyuうにがつ

אוצר מילים:

  • יום - yoうび

  • איזה יום - nyoうび

הנושא הבא של השיעור יהיה להגיד את הימות השבוע:

יום ראשון - にちyoうび 
יום שני - げつyoうび
יום שלישי - かyoうび
יום רביעי - ついyoうび
יום חמישי - もくyoうび
יום שישי - きんyoうび
יום שבת - どyoうび

תרגול:

תרגמו את השאלות:

1. kyoうはnyoうびですか

2. なnyoうびがすきですか

תשובות: 

1. איזה יום היום?

2. איזה יום אתה הכי אוהב?

הנושא הבא של השיעור הוא ימים בחודש (הראשון לחודש, השני לחודש וכד'...).

ביפן כשקובעים פגישה, בדרך כלל מתייחסים לתאריך של אותו היום. לדוגמה, אם אתם רוצים לקבוע פגישה עם מישהו ליום שני הבא, במקום להגיד יום שני הבא יהיה יותר מקובל לבדוק באיזה תאריך זה יוצא וקבוע לפי זה (אפילו אם התאריך הוא בעוד יומיים או שלושה).

הראשון לחודש יהיה - ついたち

השני לחודש - ふつか

3 - みっか

4 - yoっか
5 - いつか
6 - むいか
7 - なのか
8 - yoうか
9 - ここのか
10 - とおか

אחרי העשירי לחודש, זה הופך להיות פשוט יותר. אומרים את המשפר יחד עם המילה にち.

לדוגמה, ה-11 לחודש יהיה jyu ichi nichi

ה-12 לחודש יהיה jyu ni nichi

ה-19 לחודש יהיה jyu ku nichi ,וכך הלאה....

יש כמה יוצאי דופן, כמו ה-14 לחודש: juuyokka

ה-20 לחודשhatsuka

וה-24 לחודשnijuuyokka

איך תשאלו: "מה היום בחודש היום?"

תשובה: kyoなにち です か

אוצר מילים:

  • שנה - n

  • איזו שנה - nn

  • מאה - hya

  • אלף - n

הנושא האחרון של השיעור הוא שנים.

כשנרצה להגיד שנה מסוימת ביפנית, פשוט נגיד את המספר של השנה ואחריו את המילה nen.

עוד משהו שחשוב לדעת הוא איך להגיד מספרים שהם מאות ואלפים. 

אז המספר מאות ביפנית סופרים עם המילה hyaku.

אם נרצה להגיד 100 נגיד hyaku (אף פעם לא ichi hyaku).

200 יהיה ni hyaku

300 הוא קצת שונה ונאמר כ-san byaku.

400 - yon hyaku

500 - go hyaku

600 - הוא גם שונה, הוא יאמר כ-roppyaku

700 - nana kyaku

800 - happyaku

900 - kyu hyaku

בוחן פתע

איך אומרים ביפנית את המספרים הבאים:

122

222

333

117

195

720

hyaku ni jyu ni

ni hyaku ni jyu ni

san byaku san jyu san

hyaku jyu nana

hyaku kyu jyu go

nana hyaku ni jyu

תשובות

אותם החוקים תקפים גם לגבי אלפים ביפנית:

אם נרצה להגיד 1000 נגיד sen (אף פעם לא ichi sen).

2000 יהיה ni sen

3000 הוא קצת שונה ונאמר כ-san zen.

4000 - yon sen

5000 - go sen

6000 - roku sen

7000 - nana sen

8000 - hassen

9000 - kyuu sen

אם נרצה להגיד שנת 2000 נגיד ni sen nen.

איך נגיד את השנה 1972? sen kyu hyaku nana jyu ni nen.

עכשיו, אחרי שאנחנו יכולים להגיד ימים בחודש, את החודש ואת השנה, אנחנו יכולים להגיד תאריך מלאים!

ביפנית, הם כותבים את התאריך הפוך מאיתנו, קודם השנה, אחר כך החודש ולבסוף היום.

אם נרצה להגיד את התאריך 29.10.1972 נגיד: 1972nen, 10gatsu, 29nichi.

השיעור היה היום ארוך במיוחד, מומלץ לחזור עליו כמה פעמים לפני שממשיכים הלאה!

המשך לשיעור הבא

bottom of page